התענוג הגדול ביותר של האדם, מגיע מהיכולת שלו להרגיש או לרגש. את זה הוא עושה על ידי דיבור. האדם רוצה לדבר כי על ידי זה הוא משחרר את עצמו מכל מה שכובל אותו בפנים. זה נותן לו הרגשה שע״י הדיבור הוא יוצר משהו חדש, משנה את המציאות שלו, ומתחיל לחיות אותה בפועל. על ידי הדיבור הוא נקלט אצל האחר והוא מרגיש שמישהו מטפל בו, שמישהו איתו.
למה אדם אוהב לדבר? כי ע״י הדיבור הוא יכול לזכות להקשבה. הקשבה, שיתוף, יצירת קשר, יצירה של משהו חדש כדי להיכנס לתוך זה. אנחנו נהנים מהקשרים שיש לנו עם אחרים והדיבור הוא אמצעי להרחבת הקשרים.
ע״י הדיבור אדם מסיח את עצמו מהטרדות. יש לו יכולת בחירה על מה לדבר, היכולת שלי לבחור לדבר על מה שאני רוצה לדבר, מאפשרת לי כל פעם לשים את עצמי במקום חדש. זה בגלל ההרגשה שהדיבור יוצר משהו. הדיבור הוא מפנה משהו, מפנה מקום לדברים חדשים.
אבל הדבר הכי חשוב והכי חזק הוא שהדיבור מאפשר קשר עם עוד מישהו. אז יש פה גם עניין של להעביר וגם לקלוט. כשאני מדבר באווירה של דיאלוג ולא של ויכוח, הדיבור נוטע בי רצון להיפתח לקלוט מהאחר, לשמוע ולספוג ממנו, להיכלל איתו.
