נגיף אחד קטן שינה לכולנו את סדרי העולם
כמו רבים אחרים, גם אני מצאתי את עצמי חווה טלטלה רגשית. לאור המצב התברר לי שאני מועמד ליציאה לחל"ת או לפיטורים.
חששות כבדים התגנבו לליבי.
לפתע וירוס בלתי נראה הפך לאויב הרסני, ונדמה שכל תכליתו להזיק. לא רואים אור בקצה המנהרה.
תמונה מאיימת עלתה לנגד עיניי מלווה בשאלות קיומיות מעוררות דאגה: כיצד אפרנס את בני משפחתי ואדאג לצרכיהם? מה יהיה מצבם הבריאותי של היקרים לי? באופן טבעי אדם בדרך כלל נוטה לפרש מצבים מסוימים כמו אלה שאנו חווים בימים אלה, כשליליים.
נכפה עלינו מצב הזוי, האם יהיה סוף לכאוס הזה? האם הוא יסתיים ברע או בטוב, במוות או בחיים? זו מלחמה אמיתית, כיצד היא תסתיים?
המחשבות והשאלות מנקרות במוחי ללא הרף ולא נותנות לי מנוח. אני לא רואה שיכולה להתקבל איזושהי תוצאה חיובית מהמצב הכאוטי שנכפה עלינו.
מקור הבעיה
כשאני מסתכל על ציר הזמן של ההיסטוריה אני מסוגל לזהות את הדפוס ואת מסלול ההתפתחות של האנושות. אם תעקבו אחרי המסלול גם אתם תוכלו להבחין שהבאנו במו ידינו את כדור הארץ למצב "סופני".
ניצלנו את המשאבים של כדור הארץ עד קצה גבול היכולת, והגענו למצב שהטבע מראה לנו את תוצאות מעשינו.
האידיאלים הקודמים שלנו וההערכה שלנו אליהם (מעמד כלכלי, עושר, מעמד חברתי) מאבדים טעם ומעלים ספק לגבי חשיבותם באמת.
כשבוחנים את מערכות היחסים בינינו, ניתן לראות ולהרגיש את הפערים שקיימים בינינו ושפעולותינו נעשות בסופו של דבר, למען תועלת אישית, ולמרבה הצער הדברים יכולים להידרדר ולהחמיר עוד יותר.
נגיף הקורונה ממחיש עד כמה אנו קשורים בקשר שלילי בינינו, בקשר אגואיסטי וצרכני שמרחיק אותנו זה מזה ומזיק לנו.
הנטייה שלנו לזווית הסתכלות שלילית על אירועי חיינו
אנו מורגלים לתפוס באופן שלילי את אירועי חיינו, זהו דפוס החשיבה האופייני לרובנו. לאירוע שלילי יש נטייה לתפוס מקום מרכזי בהלך רוחנו.
תסריטים קודרים ומעוררי פחד עולים בתוכנו כתוצאה מנגיף הקורונה. הטלוויזיה והסרטים ההוליוודיים, הסביבה שבה גדלנו, החינוך שקיבלנו ועוד גורמים רבים נוספים עיצבו את זווית הראייה שלנו והשפיעו עליה. מודלים מסרטים על מעמד כלכלי, חברתי וכן הלאה, הפכו למטרה עבורנו.
האם זוהי אכן המטרה הרצויה והראויה לנו?
הזדמנות לשנות זווית ראייה
לאור המציאות החדשה שבה רבים נאלצים לחתום על דמי אבטלה, התעוררו בי מחשבות חדשות והגעתי לתובנות מפתיעות.
הפתגם: "צרת רבים חצי נחמה" נהיה משמעותי עבורי, האם יתכן שצרת רבים היא לא רק חצי נחמה, אלא אפילו נחמה שלמה?
אז אנחנו רואים עכשיו שביחס לווירוס הקורונה כולנו במעמד שווה. עשירים כעניים, מפורסמים כפשוטי העם, כולנו חשופים למחלה ללא קשר לסטטוס שלנו או למעמד הסוציו-אקונומי שלנו.
הסרטים ההוליוודיים חדלו להיות נקודת מפלט ומודל ערכי כנחלת העבר הלא רחוק. הרדיפה אחר הנאות וחיי מותרות כבר אינה מספקת אותנו, ומותירה אותנו מאוכזבים ולא מסופקים פעם אחר פעם.
נקודת מפנה
בתור חוקר מזה שנים רבות את נפש האדם ואת הטבע הגלובלי דרך כתבי קבלה, חינוך ומדעים מדוייקים, זווית הראייה שלי על המציאות שפקדה את האנושות מתבהרת לנגד עיניי וחושפת מפנה גדול בעלילה.
ההרהורים הקודרים שאחזו בי התחלפו במחשבות צלולות וממוקדות. עלתה במוחי מחשבה שהלכה והתגבשה על כך שווירוס הקורונה הוא בעצם מתנה.
נגיף הקורונה מצטרף לשורה של מכות גלובליות הפוקדות אותנו, כמו משבר האקלים והמשבר הכלכלי.
האם יש סיבה לבעיות הגלובליות הגדולות שנוחתות על האנושות? אולי יש בהם קריאת כיוון לחישוב מסלול מחדש, לעבר עידן חדש?
אולי אותו וירוס בלתי נראה הוא הזדמנות חדשה עבורנו ליצירת מערכות יחסים ברמה איכותית אחרת. השהייה בבידוד הביתי מאפשרת לי ולבני משפחתי לחזק את הקשרים בינינו ולבסס אותם באופן קרוב ומכיל יותר, עם הבנה הדדית. אנחנו רואים זה את זה באמת. נוצרה הזדמנות חדשה לקשר מעומק ליבנו.
קיבלנו זמן שאול להתבונן על המציאות החדשה. זאת זכות עבורנו לנצלו לטובה, להעמיק את ההסתכלות שלנו ולהפיק מהמצב תועלת פנימית, כוח פנימי שאולי ישנה את כל השקפתנו על המציאות. השינויים מתרחשים במרחב הפיסי ובמרחב הרגשי.
ניתנה לנו מתנה, הזדמנות להגשים חלומות.
הפתרון
המציאות של העולם הגלובלי המקושר מראה לנו שעלינו להתייחס בדאגה, באכפתיות ובצורה שווה לכולם. לאור זאת, חובתנו להשקיע את כל המאמצים בפיתוח מערכת חינוכית חדשה עם סדרי עדיפויות שהולמים את צרכי העידן החדש. הפתגם : "ואהבת לרעך כמוך" דורש בחינה מחדש, ליבון והסבר מעמיק, ומן הראוי שיתפוס מקום מרכזי בתהליך החינוכי.
אמנות האהבה
בספרו המרתק "אמנות האהבה "של הפילוסוף והפסיכואנליטיקאי אריך פרום, טוען פרום שהאהבה על סוגיה השונים ( אהבה רומנטית, אהבת הורים לילדיהם, אהבת אחים, אהבת אדם את האל ואף האהבה העצמית) היא התשובה היחידה לקיום האנושי. ביכולתה לפתור את כל מכאובי דורנו המנוכר והבודד, ולהרוס את המחיצות שקמו בין בני האדם.
להלן ציטוטים מדבריו: "החברה צריכה להתארגן כך שטבעו החברתי האוהב של האדם לא יופרד מקיומו החברתי, אלא יתמזג איתו. אם נכון כמו שניסיתי להראות, שהאהבה היא התשובה היחידה הבריאה והמספקת לבעיית הקיום האנושי, אז כל חברה החוסמת, באופן יחסי, את התפתחות האהבה, סופה לעבור מן העולם עקב הסתירה הפנימית שבינה לבין הצרכים הבסיסיים של הטבע האנושי.
הדיבור על אהבה אינו "הטפה" מהטעם הפשוט שהוא דיבור על הצורך הממשי והבסיסי בכל אדם ואדם. בניתוח טבעה של האהבה אנו מגלים את העדרה הכללי היום ומותחים ביקורת על התנאים החברתיים האחראים להיעדרה. האמונה באפשרותה של האהבה כתופעה חברתית ולא רק אישית יוצאת מן-הכלל, היא אמונה רציונאלית המבוססת על הבנה חודרת בטבעו האמיתי של האדם".
הבעיה ופתרונה לא נמצאים ברמה הפיזיולוגית של וירוס הקורונה, אלא בחוסר ההתאמה האנושית למערכת הכללית.
אנו משלמים את מחיר הזלזול שנקטנו במערכת הטבע הגלובלית שאנחנו כלולים בתוכה. הטבע מראה לנו שאנחנו נמצאים במערכת שיתופית מקושרת ואינטגרלית ועלינו להתנהג בהתאם אליה. עלינו לפעול בצורה חיובית ומיטיבה, בהדדיות בשיתוף פעולה ובהתחשבות.
עומדת בפנינו חובה חינוכית ממעלה ראשונה: דאגה לזולת, התחשבות בצרכי האחר, המטרה המשותפת שעלינו להציב לעצמינו צריכה להיות מושתתת על בניית חברה שיתופית הדואגת איש לצרכי זולתו, חברה הפועלת בהתחשבות, בהרמוניה ובערבות הדדית, בהתאם למערכת הטבע המקושרת שנעה בהתמדה לכיוון אחדות חובקת עולם.
